לאחרונה (נובמבר 2021) חווינו שינויים משמעותיים בשערי מטבעות החוץ והתחזקות משמעותית של השקל בהשוואה אליהם. שינויים אלה מתרחשים מסיבות רבות והם יכולים להשפיע באופן דרמטי לחיוב ולשלילה על אוכלוסיות שונות במשק. איך זה משפיע, על מי ומה בנק ישראל יכול לעשות כדי להשפיע?
ירידה של מחירי מטבעות החוץ יכולות להיגרם בהתבסס על סיבות שונות חלקן גלויות וברורות וחלקן לא בהכרח נראות לעין. ניתן לחלק את השינויים באופן גס לכאלה שחיזקו את השקל ולעומת זאת כאלה שהחלישו את הדולר והמטבעות הזרים.
נתחיל מהשינויים והאלמנטים שחיזקו את השקל:
● התאוששות מהירה ממשבר הקרונה בהשוואה לרוב העולם, המשק הישראלי הראה נתונים מרשימים של צמיחה וצריכה פרטית שמגולמים בהמשך למיסים שהמדינה מקבלת.
● חוסן האוכלוסיה נגד הנגיף - אחוזי ההתחסנות הגבוהים במדינה סימנו לעולם אופטימיות לגבי התאוששות המשק הישראלי בהשוואה למדינות העולם.
● שיפור בנתוני האבטלה, שיורדים באופן מתמיד (עדיין גבוהים ביחס לשנים רגילות) אשר מראה על התחזקות המשק.
● היבטים מדיניים אשר מראים לעולם שהמדינה מתפקדת, אחד הדברים המרכזיים שחיזק את השקל בתפיסת העולם הינו העברת תקציב המדינה בממשלה באופן מפתיע וחדש לנו הישראלים :), למרות הציניות בנושא אירוע משמעותי וחשוב.
ונעבור לצד השני של הזירה - אירועים שגרמו להיחלשות הדולר:
● עקב יציבות המשק באופן יחסי לשאר העולם עקב מגיפת הקורונה, אנחנו רואים הזרמת כספים רבים של משקיעים זרים לישראל מה שכמובן גורם לירידה בביקושים בדולר ומטבעות החוץ בהשוואה לשקל.
● ייצוא הגז הטבעי - עקב הפקה משמעותית של גז טבעי וייצוא שלו למדינות זרות אנחנו רואים הזרמת מיליארדי דולרים למדינה שמומרים לשקל כמובן.
● הפסקנו לטוס לחו״ל - משבר הקורונה גרם למרבית הישראלים להישאר בארץ, לא לטוס לחו״ל, ועקב כך לא לרכוש דולרים, אירו ומטבעות זרים אחרים, כיוון שלא רכשנו דולרים לא תרמנו להתחזקות הדולר בהשוואה לשקל.
הנפגעים המרכזיים הם היצואנים, הסיבה פשוטה. בהתאם לשער הדולר/יורו או כל מטבע זר אחר הכנסת היצואנים גדלה או קטנה. כלומר על יצוא של 1,000 דולר קיבלו התעשיינים כ-3,500 ש״ח (כלומר שער הדולר 3.5 ש״ח) במועד כתיבת כתבה זו שער הדולר כבר עמד על 3.04 ש״ח, השער הנמוך ביותר מאז סוף 1995, כלומר היוצאנים מקבלים 3,040 ש״ח. 460 שח פחות על אותו מוצר שמכרו, קרוב ל 10 אחוזים פחות. עם זאת, כלל ההוצאות של היוצאנים נשארו זהות והינם בש״ח, לדוג׳ עובדים, שכר דירה, ארנונה וכו׳.
שינוי שכזה יכול להיות ״מכה״ קשה ליוצאנים, ולשנות באופן דרסטי את הרווחיות, במקרים מסוימים לרמת הפסד.
זו בדיוק הסיבה שבמקרים כאלה הוא בנק ישראל, לבנק המרכזי יש אינטרס ששערי המט״ח המובילים יהיו גבוהים ויציבים - המטרה היא לעודד כדאיות לייצור בארץ וייצוא החוצה כדי להכניס כספים ממדינות זרות למשק הישראלי. במקרים של נפילה וירידה דרסטית של שערי מטבע החוץ, בנק ישראל מתערב רוכש כמות גדולה של המטבע עליו הוא רוצה להשפיע כדי להעלות את הביקושים ולהעלות את השער הייציג של אותו המטבע, לדוג׳ דולר.
אז מי בעצם מרווחים מ״נפילה״ של שערי המט״ח, היבואנים. יבואנים ורשתות שיווק של מוצרי ייבוא רוכשות סחורה במטבע החוץ וברור שבסיטואציה כזו הם משלמים פחות דולרים ואירו כשמייבאים מכונת כביסה, רכבים, ציוד אלקטרוניקה וכו׳. אך הם לא ממהרים ״לגלגל״ את הוזלת עלות המוצרים המיובאים אלינו הצרכני וכך מייצרים רווחיות גבוה יותר. במקרים של ״נפילת״ משמעותית של שער הדולר לדוג׳ כדאי להתמקח ולבקש הנחה, עקב תחרות ברוב תחומי הייבוא, סביר שיבואו לקראתכם. במקרים רבים אחרי תקופה מסוימת נתחיל לראות הוזלת מחירים במוצרים מיובאים כך, אנחנו הצרכנים, נוכל להנות ממחירים נמוכים יותר על אותם המוצרים.
כל מוצר שאנחנו מזמינים באופן עצמאי ומחירו במטבע החוץ, הרי במקרה כזה אנחנו משלמים באופן ישיר במטבע החוץ וההמרה מתבצעת באופן מידי בדרך כלל ע״י חברת האשראי, לדוגמה הזמנת טיסות לחו״ל, הזמנות מוצרים באינטרנט וכו׳, לכן מומלץ לבדוק את תנאי האשראי שלכם בהמרת מטבע חוץ ברכישות באינטרנט.
Photos by Liza Summer, Alexandr Podvalny & cottonbro from Pexels
