מניפולציות על התזרים החודשי - האם הן עובדות?

בניהול כלכלת המשפחה ישנה אמת בסיסית אחת, אותה אפשר לסכם למשוואה אחת פשוטה: הכנסות חודשיות - הוצאות חודשיות = חיסכון/גרעון חודשי

תמיר רבן

כעת, תיקחו את המשוואה שבפתיח ותריצו אותה לאורך חודשים ושנים רבות ובסופו של דבר היא תספר לכם לאן פניכם מועדות מבחינה כלכלית. 

ישנם אנשים אשר מנסים לשחק עם המשוואה הזאת ולמצוא פתרונות אלטרנטיביים לכך שהם לא מצליחים לעמוד במגבלת התקציב שלהם, אך לצערי בתחום הפיננסים אין מתנות חינם. הפתרונות הללו (עוד נדבר עליהם בהמשך) הם כמו לשים אצבע בסכר – בטווח הקצר זה יכול לעזור, אולם בטווח הארוך הזרם מתגבר והסכר עולה על גדותיו.

בהמשך, אציג בפניכם דוגמאות נפוצות של פתרונות אלטרנטיביים ואסביר מדוע אותם פתרונות פוגעים בהתנהלות הכלכלית השוטפת, אתן לכם טיפים כיצד להשתמש בהם בצורה נכונה יותר ומתי כדאי להימנע מהם.

קנייה בתשלומים

ה"פתרון" הנפוץ ביותר. אנשים שלא רוצים לחרוג ממגבלת התקציב שלהם, או ליתר דיוק שלא רוצים לחרוג ממסגרת האשראי שלהם, פורסים קניות שוטפות, כמו למשל קנייה בסופר, לתשלומים על פני מספר חודשים. בחודש הראשון, הם יראו שאכן הוציאו כסף לפי מגבלת התקציב, אולם בפועל כל קנייה כזו מכבידה על התקציב שלהם בחודשים הבאים. דמיינו לעצמכם שאתם צריכים לסחוב תיק עם משקולת של חצי קילו על הגב במשך כל היום – לא כל כך נורא, נכון? עכשיו דמיינו שבכל יום אתם מוסיפים משקולת נוספת של חצי קילו. בשלב כלשהו כבר לא תהיו מסוגלים לזוז מהמקום.

הדוגמה הזאת ממחישה מה קורה כשמשלמים על הוצאות שוטפות בתשלומים. מעבר לכך, קנייה של מוצרים במספר רב של תשלומים גוררת הוצאות נוספות. קבלת הכסף בתשלומים מרעה את מצב המוכר והוא בהתאם דורש פיצוי בדמות ריבית- ומי משלם את הריבית? אתם כמובן!

איך ניתן לעשות אחרת?

מומלץ לעשות הפרדה בין צריכה שוטפת (כמו קניות בסופר) לבין רכישה חד פעמית (כמו מוצרי חשמל). מה שנקנה בשוטף, צריך להישאר במסגרת השוטף. לעומת זאת, רכישות חד פעמיות אפשר לפרוס למספר תשלומים (רצוי לבדוק שהם לא גוררים תשלומי ריבית) ולחלק את ההוצאה על פני זמן. מאחר שמדובר בהוצאה שלא חוזרת על עצמה, יהיה נכון יותר לחלק אותה כדי שהיא לא תגרום לנו לחריגה מהמסגרת בחודש ספציפי אחד ובשאר החודשים תתיר לנו יתרה גדולה לניצול (בעגה הכלכלית נקרא: "החלקת צריכה"). חלוקה לתשלומים היא דבר אשר יכול להיות רלוונטי גם עבור שירותים מתמשכים כמו לימודים. לצורך העניין, ניקח קורס מקצועי של 4 חודשים בסך של 4,000 ש''ח. מכיוון שהשירות מתמשך, ניתן לחלק את התשלום ל-4 וכך בכל חודש ירד תשלום עבור החלק היחסי של ההוצאה (הדבר נכון אף לגבי ביטוח רכב).


חיוב חודשי קבוע

פטנט גאוני (עבור חברות האשראי) שבו לא משנה באיזה סכום קניתם, בסוף החודש יורד לכם סכום שנקבע מראש מול חברת האשראי. נשמע טוב, נכון?

מה שחברות האשראי לא סיפרו לכם, זה שההוצאות שלא שילמתם עליהן לא נעלמות, אלא נדחות לחודש הבא ועל ההפרש תחויבו בריבית. במילים אחרות, מדובר בהלוואה מתגלגלת, אשר בניגוד להלוואה רגילה אין לה תאריך סיום, כלומר פוטנציאלית ייתכן שתמשיכו לשלם ריבית על החריגה לאורך שנים ואף לכל החיים.

אז מה כן לעשות?

במילה אחת? להתרחק! אמנם חיוב חודשי קבוע יכול לעזור בחריגות חד פעמיות, אבל זה דורש מעקב צמוד והתנהלות אחראית מאוד עם הכסף – דבר שלא קורה אצל רובנו. ה"שירות" הזה עלול לעלות ביוקר גם אם מעמידים אותו מול אלטרנטיבות רעות אחרות.

הלוואת גרייס / הלוואת בלון

ההלוואות הללו מציעות סכום כסף שמתקבל במיידי וההחזר עבורן ישולם רק לאחר זמן מה. לא אכנס לדקויות (זה כבר לפוסט אחר), אבל בגדול: גרייס – הלוואה לטווח ארוך שבה ניתנת תקופת "חסד" (כשם ההלוואה) ורק לאחר מכן מתחילים להחזיר את ההלוואה. בלון – הלוואה לטווח קצר שבסופה מחזירים את סכום ההלוואה הכולל. ביחס להלוואה רגילה, הלוואות הגרייס והבלון משחקות עם זמני וצורת ההחזר ובכך הן מעוותות לנו את התזרים. בעוד ישנם מקרים שבהם ההלוואות הללו רלוונטיות, במקרים רבים אנשים לוקחים את ההלוואות האלה מבלי להבין את המשמעות שלהן. 

דוגמה לכך סיפקה לנו מגפת הקורונה. בתחילת המגפה, המדינה דאגה לאשר גרייס של מספר חודשים (כלומר לעכב את החזרי המשכנתא), בעוד הגרייס היה רלוונטי לאנשים שנותרו ללא יכולת החזר עקב הפסקת עבודתם הפתאומית. ישנם אנשים שקפצו על ההזדמנות אפילו שהם המשיכו לעבוד כרגיל ויכולת ההחזר שלהם לא נפגעה. בפועל, הסכומים שהם לא שילמו בתקופה הזו נוספו להחזרים העתידיים ובכך הכבידו על הוצאותיהם שלא לצורך ושילמו ריבית עודפת על כך.

אז מה כן לעשות?

הלוואות גרייס ובלון הן הלוואות שנועדו למקרים בהם ישנו פער זמני בתזרים אשר עתיד להיסגר בקרוב (למשל במקרה בו קונים דירה ועד שעוברים אליה ממשיכים לשלם שכירות). אם לא קיים פער בתזרים (כמו אותם אנשים שהמשיכו לעבוד כרגיל בקורונה) או שהפער אינו זמני – מומלץ שלא לקחת הלוואות מהסוג הזה.


אסכם ואומר, כי כל הדרכים שסקרתי להלן רלוונטיות למקרים מסוימים, אולם יכולות להזיק אם משתמשים בהן בצורה לא נכונה ולא מבינים את ההשלכות שלהן. על מנת להתמודד עם מצבים כאלה, כדאי לשלב בין הדברים הבאים:

  1. להבין את המוצר הפיננסי שאתם צורכים - אף אחד לא מצפה מכם להיות מומחים פיננסים, אבל כן כדאי לשאול את המומחים או את מי שמוכר לכם את המוצר למה הם ממליצים עליו ומה החסרונות שלו. המומחים שלנו ישמחו לענות לכם על שאלות מהסוג הזה בקבוצת הפייסבוק "כסף בגובה העיניים".
  2. להקפיד על ניהול התזרים החודשי שלכם - כמו שנאמר בתחילת הבלוג: הכל מתחיל ונגמר שם. תשקיעו את הזמן בבניית תקציב ומעקב אחר התזרים והכל מסביב יסתדר. אפליקציית FamilyBiz הופכת את ניהול התזרים להרבה יותר קל וכיפי. כמו כן, יש לה פיצ'רים שמזהים חיובים והכנסות צפויות וככה היא נותנת מצג מדויק יותר של התזרים כבר בתחילת החודש ובחודשים הבאים. עבודה קבועה עם האפליקציה והיצמדות לתקציב, תעזור לנו לאורך זמן להתנהל בצורה נכונה ונבונה יותר עם הכסף שלנו, זאת במקום חיפוש אחר פתרונות "יצירתיים" שבסופו של דבר נשלם עליהם (ובגדול).

Photos by Monstera, Karolina Grabowska, Fox and Andrea Piacquadio from Pexels

חזרה לכל הכתבות

הצטרפו לניוזלטר שלנו

מבטיחים לא להציק ולשלוח רק דברים מעניינים.
איזה כיף 🎉 בדיוק שלחנו אלייך מייל ברוכים הבאים 🤩
אופס, משהו השתבש בעת שליחת הטופס, אנא נסו שוב.