הנה כמה זכויות שאולי לא ידעתם וידעתן שיש לנו. חלקן יכולות אולי קצת לכפר על העצבים משירות גרוע שאנחנו מקבלים, וחלקן פשוט שוות כסף וכדאי שנכיר אותן.
איזה באסה זה להגיע לנתב"ג ולראות את האור האדום המעצבן של ה-"Delay". גם ככה הגענו מאה שנה לפני הטיסה בגלל התורים בשדה. אחרי עוד שעה בדיוטי-פרי כבר איבדנו את היכולת להסתובב שוב פעם באותן חנויות. את סנדוויצ'ים מהבית כבר אכלנו (כדי לא לשלם מחיר מופקע על ארוחת בוקר), הזמן עובר והטיסה רק מתעכבת. החדשות הטובות הן שיש חוק שאומר שעל עיכוב של שעתיים אנחנו זכאים לקבל מזון ומשקאות. זהו חוק התעופה.
זה לא נגמר בלמלא את הבטן. לפי החוק, כל טיסה שעוכבה בלמעלה מ-5 שעות, תיתן לנו זכאות של תמורה מלאה לכרטיס טיסה, או כרטיס טיסה חלופי ביחד עם מימון לינה במלון והסעות. במקרה של עיכוב מעל 8 שעות, נהיה זכאים לפיצוי כספי בטווח שבין 1,300 ₪ ל-3,200 ₪, בערך. ההתייחסות בחוק לעיכוב של 8 שעות זהה לזו של ביטול הטיסה שלנו. זאת אומרת שאם הטיסה שלנו התעכבה ב-8 שעות אנחנו זכאים לפיצוי ממש כאילו היא בוטלה לגמרי.
יש כל מיני הסתייגויות לחוק, כמו למשל במקרים שבהם לחברת התעופה לא הייתה שליטה על הדחייה. אבל אם אנחנו נתקלים באיחור משמעותי לטיסה שלנו חשוב לבדוק אם מגיע לנו פיצוי.
מכירים את חוק הפקדון על בקבוקים וכלי משקה?
למה זה חשוב להכיר אותו? קודם כל, זה כסף. לא מדובר במיליונים, אבל אם אנחנו משפחה שצורכת הרבה בקבוקים, אנחנו יכולים פעם בכמה זמן ללכת ולדרוש את אותו פיקדון שמגיע לנו. זה גם יכול לתת שיעור חשוב וכפול לילדים: גם על מחזור וגם על כסף.
בואו נבין רגע את החוק. המדינה רוצה שנמחזר, אז היא מעודדת אותנו להחזיר את הבקבוקים שאנחנו רוכשים. כל כלי משקה שעשוי מזכוכית, פח ופלסטיק. הסכום המינימלי על כלי ריק שאנחנו מחזירים הוא 30 אגורות שאנחנו זכאים לקבל בחזרה. זה בעצם בכלל לא משנה איפה קנינו אותו, העיקר שהמקום אליו אנחנו פונים מוכר את אותו מוצר שאנחנו רוצים להחזיר. נניח ואת הקניות שלנו אנחנו עושים בשופרסל, אפשר ללכת לרמי לוי ולדרוש פיקדון על הבקבוקים שקנינו בשופרסל.
חשוב לדעת גם שאם קורה שבעל עסק שמחויב להחזיר לנו פיקדון (יש כמה שיש להם פטור, לפני שדורשים כדאי לוודא), אנחנו עשויים להיות זכאים לפיצוי של עד 1,800 ₪ לכל סירוב. בהרבה מקומות יש גם כל מיני מכונות אוטומטיות שלא דורשות יותר מידי התעסקות.
והנה עוד כוכבית קטנה שחשוב להכיר- לפי החוק מותר לבעל עסק לא לקבל יותר מ-50 כלים מאדם ביום.
אין דבר יותר מעצבן מלקבוע עם טכנאי של הוט שיבוא לתקן את הטלוויזיה שכבר שבוע לא עובדת, ולפנות חצי יום בשביל זה כי שעות ההגעה הן בין 12:00-15:00. אם זה לא מספיק, הגיעה השעה 15:00 ואנחנו מוותרים על האמונה הקטנה שהייתה בנו שהטכנאי עוד יגיע היום. איזה יופי! הוא כן מגיע בסוף, אנחנו כבר חייבים צריכים לצאת מהבית, אז השארנו את הילד הגדול עם הטכנאי שנזכר להגיע בשעה 17:30.
מה פספסנו? שהחוק בא לקראתנו. שמו הוא חוק הטכנאים.
אז למרות השם חוק הטכנאים, הוא יכול לעשות הרבה יותר מרק להגן עלינו מול אנשי מקצוע שבאים הביתה. זה כולל כל שירות שקבע איתנו טווח שעות בהן היינו צריכים לחכות לו בבית כדי שיבוא. כל טכנאי, כל מתקין, כל שירות שמביא רהיטים חדשים ואפילו משלוח סופר שמעדכן אותנו מתי הוא אמור להגיע.
החוק בעצם אומר שעל איחור של שעתיים נהיה זכאים לפיצוי של 300 ₪ בלי שנצטרך להוכיח נזק. עצם האיחור עצמו כבר נתפס כנזק בעיני החוק. אם עברו 3 שעות, כבר נהיה זכאים לפיצוי של לא פחות מ-600 ₪ בלי שנצטרך להוכיח נזק.
איך אפשר ליהנות מהזכויות מכוח החוק? הכי קל לעשות את זה מול חברה גדולה ששולחת שליח או טכנאי שלה, ולא מעוניינת להסתבך עם החוק. תספיק פנייה לשירות הלקוחות, עם הסבר שאיש השירות איחר ולהגיד להם שאתם מכירים את החוק. כנראה, שיזכו אתכם או שיתנו לכם סוג של פיצוי לקנייה הבאה. כן, אפילו אם זה משלוח מהסופר.
לפי חוק הספאם, אסור לשלוח פרסומת אלינו, הצרכנים, אם לא נתנו הסכמה מפורשת לכך. על אילו אמצעים החוק חל? על מייל, הודעות טלפון מוקלטות והודעת SMS. אה, וגם בפקס שבטוח יש לכם ולכן בבית… בקיצור, לפי החוק אם קיבלנו פרסומת דרך אחד האמצעים האלו, מדובר בעבירה פלילית שיכולה להוביל לקנסות גדולים עבור העסק ששלח את אותה פרסומת. אנחנו, בתור צרכנים, זכאים להגיש תביעה לפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, בשווי של 1,000 ₪ לפרסומת.
המדינה אפילו יצרה מאגר שנקרא "אל תתקשרו אליי" בו ניתן להוסיף את מספר הטלפון שלנו כדי לוודא שבאמת לא יעשו זאת.
מה אולי קצת יאכזב לגלות? כל אותן הודעות פוליטיות שמציפות אותנו לקראת הבחירות, בעיקר במקום בו בחירות קורות בממוצע פעם בשנה, מוחרגות בחוק הספאם. זאת אומרת שכל הודעה שאנחנו מקבלים מטעם מפלגה לא עומדת בתנאים של חוק הספאם.
אנחנו מרגישים כאילו הבנק שאנחנו נמצאים בו הוא סוג של גזירת גורל שאנחנו פשוט צריכים ללמוד להתמודד איתה. לפי סקר שנערך ב-2022, 45% מהישראלים מרגישים שהתנהלות הבנק לא הוגנת כלפיהם, אבל אחוזים בודדים בוחרים לעבור לבנק אחר.
לפי רפורמת ניוד בקליק, הבנק חייב לאפשר מעבר פשוט באופן מקוון לבנק אחר וללא עלות. ניתן לפנות לבנק דרך האפליקציה, והם מחויבים בסופו של דבר להעביר אותנו בנק, בתהליך שיימשך עד 7 ימי עסקים וכולל גם שירות שמעביר בצורה אוטומטית כל מיני חיובים וזיכויים מהחשבון הישן, ככה שאין מה לדאוד על מיני צ'קים וכספים שאמורים להיכנס לחשבון הבנק הנוכחי שלנו.
קודם כל, זה קלף מיקוח עבורנו מול הבנק. הבנקים יודעים שאפשר בלחיצת כפתור לעזוב אותם. אם אנחנו משלמים עמלות גבוהות לבנק, זאת האחריות שלנו לדרוש מהם להפחית בעמלות!
יכול מאוד להיות שהתשובה הראשונית תהיה לא, אבל זה הזמן להתעקש. העיתונאי הכלכלי שאול אמסטרדמסקי מכאן 11 יצר סרטון הסבר קצת יותר מורחב, לאיך עושים את זה נכון. זה דורש קצת עבודה והתעסקות, אבל מדובר בהמון כסף.
כשאנחנו מרגישים שאנחנו בתור צרכנים לא מקבלים את השירות שמגיע לנו, יכול מאוד להיות שאנחנו צודקים. על החברות שאנחנו מקבלים מהן שירות מוטלות כל מיני חובות שבאחריותן לעמוד בהן. אם הן לא עומדות בהן, זכותנו המלאה לדרוש את מה שמגיע לנו.
חשוב להכיר גם את המועצה להגנת הצרכן ואת הרשות להגנת הצרכן דרכם אפשר להגיש תלונות נגד עסקים שפועלים בצורה שמנוגדת לחוק.
